(סטיב ברטמן מגיע לכדור לפני מויסס אלו)

27/10/2003                                                                                             ריגלי פילד, שיקגו

סטיב ברטמן לא מבקש רחמים. הוא לא מבקש חנינה, חמלה, או התחשבות. הוא בטוח גם לא מבקש שישכחו ממה שהיה.

הדבר היחיד שהוא מבקש – ורוצה – הוא שקט.

התאמינו שהוא עדיין מקבל מכתבים עם איומי רצח? שישרפו את ביתו, אשתו, וילדיו?

13 שנים אחרי שעשו ממנו את השעיר לעזאזל, והאשם, ללוזריות, אפסות, ואי היכולת של השיקגו קאבס בריצה לוורלד סרייס, הוא עדיין נושא ללעג וגיחוך, ועתה – כשהקאבס הם סוף-סוף שם – שמו חזר לכותרות. שוב לועגים לו, מקנטרים אותו, מקללים אותו, ושמים עליו קלון, והיום זה כבר ע"י אנשים שאפילו לא יודעים מה קרה באותו ערב מר ונימהר שחסרי מושג מאמינים שבגלל סטיב ברטמן הקאבס הפסידו את ההזדמנות לנצח את הוורלד סרייס, בלי שיהיה להם מושג אפילו מה קרה שם.

סטיב ברטמן גר עדיין בסביבות שיקגו, בשם בדוי וכתובת לא ידועה.

אז בואו נחזור לאותו יום, ה-27 באוקטובר, 2003.

אלף, זה בכלל לא היה הוורלד סרייס. זה היה המשחק הששי  באליפות הפננט של ה-NL נגד פלורידה מרלינס. וסטיב ברטמן לא היה הסיבה להפסד. מויסס אלו, מארק פריור, אלכס גונזלס, או דסטי בייקר כל אחד מהם עשה מספיק פאשלות, והחמיץ מספיק חבטות להוסיף לטרגדיה השייקספירית של השיקגו קאבס.

באותו משחק הקאבס הובילו 0-3 והיו 5 אאוטס מלהגיע לוורלד סרייס פעם ראשונה מאז 1945 כשלואי קסטילו חבט כדור גבוה שהיה מחוץ לגבולות ההום ראן, ז"א FOUL BALL. ברטמן, שישב בשורה הראשונה של הבליצ'רים ב-RIGHT FIELD עשה מה שכל אוהד בייסבול שאי פעם נולד היה עושה: הושיט ידו לתפוס את ה-FOUL BALL. אבל הוא לא תפס אותו. הכדור קיפץ מידו המושטת ועבר מעבר לגדר.

מויסס אלו רץ לעבר הכדור בנסיון לתופסו, אבל ידו המושטת של ברטמן הגיעה לכדור לפניו.

אז אלף, בשידורים חוזרים אין סוף הסתבר שוב ושוב שלמויסס אלו לא היה סיכוי לתפוס את הכדור ל-OUT.

שנית, אפילו את היה תופסו, התוצאה היתה 3-0 לטובת הקאבס ורק עוד חמישה אאוטס, שהקאבס לא הצליחו לעשות.

אבל אלו והפיצ'ר פריור ניכנסו לקריזה ו-TANTRUM כאילו ה-INTERFERENCE של ברטמן היה הגורם להפסד.

מיד אחרי זה היה WILD PITCH  ע"י פריור ודאבל פליי דפוק, ולפני שידעת מה קורה פלורידה עשו 8 RUNS וניצחו 8-3, ו-3-4 במשחקים אחרי שהקאבס הובילו 3-1 אחרי ארבע משחקים.

אז כמובן שכל התיסכול היה על ברטמן, שכשהוא עשה את ה-INTERFERENCE הקאבס הובילו 3-0 ולא השכילו לנצח את המשחק, ואז להפסיד משחק שביעי.

ברטמן המסכן הפך לשעיר לעזאזל במקום כל שחקן קאבס ששיחק באותה סידרה.

פרצופו הפך לדבר השנוא ביותר במדינת אילינוי. בחג ההלואין השדים הכי מכוערים וארורים נשאו את השם "ברטמן". העובדה שהוא היה יהודי לא שיחקה כאן תפקיד חשוב לדעתי. הוא פשוט הפך לסמל הקללה הרובצת על הקאבס.

מרתה אשתו אמרה: "הוא אוהד שרוף של הקאבס; הוא אדם מאד חיובי ואבא נהדר. כל מה שהוא רוצה זה שהקאבס ינצחו סוף סוף, ו-'קללת ברטמן' – שלא נופלת בהשפעתה בת השנים על The Curse of the Billy Goat, המפורסמת, תיעלם ותישקע עם החמה!"

רק ניצחון הקאבס בוורלד סרייס הזה יוריד את הקללה מראשו של ברטמן!